החומר, האור והניסוי
דורית סלע חוקרת ללא הרף את הגבולות שבין קרמיקה, גבס, סיליקון ושרפים שקופים. היא יוצקת, מצפה, מלטשת, מפרקת ובונה מחדש – עד שהחומר מתמסר והופך לגוף חי ונושם. בין אם מדובר בדמות אדם, חיה או צורה מופשטת – תמיד מתקיים בעבודתה דו־שיח מרתק בין טכנולוגיה לרוח, בין עמל ידני מדויק לשפה אסתטית עכשווית.
הנשיות השקופה
בסדרה "נשים שקופות" יוצרת דורית סלע דמויות נשיות מעוררות השתאות – שקופות למחצה, שבריריות אך עוצמתיות.
הן ניצבות בגאון, לעיתים בעיניים עצומות, עטופות בפריטים עכשוויים – אוזניות, צעיפים, כפכפים – כאילו נלקחו מהיומיום שלנו אך נותרו מחוץ לזמן. דרך הדמויות האלה בוחנת סלע את גבולות הנשיות, את השכבות של העצמי, ואת המרחב שבין פגיעות לחשיפה.
בין הומור לסוריאליזם
לצד השקט הפואטי של הדמויות, יש בעבודותיה של סלע גם מקום להומור מושחז ולסאטירה עדינה.
פסלי הלאמות האנושיות, היצורים ההיברידיים והדמויות בעלות ההבעות המופרכות – כולם תוצר של מבט אירוני אך חומל על התרבות העכשווית, האסתטיקה והאנושיות. סלע מחייכת אל העולם, אך תמיד מתוך מודעות חדה לסדק שמתחת לפני השטח.
ההומור והפואטיקה
לצד הפן הפואטי, מופיע ביצירתה של דורית סלע גם הומור עדין ונגיעות סוריאליסטיות.
דמויות אדם עם ראשי לאמות, פסלי "ילדים־מבוגרים", או יצורים היברידיים שמהדהדים סאטירה על התרבות המודרנית – אלה יצירות שנושאות חיוך קטן, אך חד ומדויק. זהו הומור שמסתיר כאב, שמאפשר להביט על העולם אחרת – רגיש, פיוטי, חכם.
